פסק-דין בתיק עת"מ 1103-08

עתירה מינהלית, המכוונת למתן "צו עשה" כנגד המשיבים, על פיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לפעול לאלתר בעניינו של העותר, ולהקצות לו קרקע לבניית מזנון. 

רקע עובדתי:

1. העותר תושב העיר פתח תקווה. המשיב 1 הינו ראש עיריית פתח תקווה (להלן: "ראש העיר"), המשיבה 2 הינה הרשות המקומית בה מתגורר העותר (להלן: "העירייה"), והמשיבה  3  מנהלת אגף הנכסים - הגוף האמון, אצל העירייה,  בין היתר על הקצאת קרקעות בתחומי העיר.
2. במשך עשרות שנים הפעיל העותר מסעדה בשם "פונדק המחנה", אשר מיקומה לצד כביש 40 בפתח תקווה, באזור הידוע כחלק מחלקה 2 בגוש 4043.   לעותר לא הייתה כל זיקה קניינית לקרקע עליה הייתה מצויה המסעדה - הוא לא היה מבעלי המקרקעין, או שוכר,  מכוח חוזה שכירות, או מכוח הרשאות אחרות המוכרות על פי הדין.
3. ביום ה-30.10.2000 ניתן כנגד העותר פסק דין של פינוי, על פי תביעה שהגיש הבעלים הרשום של המקרקעין דאז.  במכתבו של העותר מיום ה-18.7.05 הממוען לראש עיריית פתח תקווה ( נספח 4  לכתב התשובה של המשיבים), טען העותר כי התביעה כנגדו  הוגשה כיוון שסירב להמשיך ולשלם לבעל הקרקע דמי שכירות "בשחור".
4. אין נפקות לשאלה אם שולמו דמי שכירות או לא באותה תקופה לבעלי הקרקע, והיא אינה רלוונטית לעתירה. עובדה היא כי בתחילת העשור הקודם הוצא כנגד העותר צו לפינוי המקרקעין, והוא נטש את המקרקעין על רקע ההליך המשפטי שבעלי הקרקע באותה תקופה נקטו נגדו.
5. עוד יצוין, כי העותר הורשע בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון (פסק הדין מצורף כנספח 3 לכתב התשובה של העירייה), ולטענת העירייה, אשר לא נסתרה על ידיו, המבנה בו הייתה מצויה המסעדה נבנה ללא היתר בניה.
6. עוד טרם פינוייו של העותר,  ביום 11.1.96, פרסמה העירייה הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) - 1943, במסגרתה הופקעו המקרקעין עליה הייתה מצויה המסעדה, בהמשך לפרסום תב"ע פת/במ/1225 8א' אשר ייעדה להפקעה מקרקעין אלו.
7. עם פרסום ההודעה החלו נציגים של המשיבה לנהל מו"מ עם העותר לצורך פינוייו, והעברת המסעדה למקום אחר. המו"מ לא הבשיל לכדי חוזה בין הצדדים, ויש לציין כי לדברי המשיבה, באותו זמן לא הייתה מודעת כי לעותר אין כל זיקה קניינית לשטח.
8. ביום ה-16.7.00 החליטה מועצת העיר לאשר הקצאת קרקע לעותר ( נספח ג' לכתב העתירה), כפיצוי על פינוייו מהקרקע. ובהמשך החליטה המועצה פעם נוספת לאשר את "ההתחייבות" לעותר (פרוטוקול המועצה מיום 25.7.04 - נספח ה' לכתב העתירה), וביום 28.11.04, שוב אישרה המועצה הקצאת קרקע לבעלי המסעדה  ( נספח ו' לכתב העתירה).
9. מכתב התשובה של המשיבה, ומעיון בהחלטות המועצה, עולה כי בשלב בו התקבלו החלטות המועצה המפורטות לעיל, לא היה לפניה המידע כי לעותר אין זיקה קניינית לקרקע, וכי ניתן כנגדו פסק דין של פינוי בתביעה שהוגשה כנגדו ע"י בעל המקרקעין. מידע זה התקבל אצל המשיבה רק במהלך שנת 2005.  עד לאותו זמן, חברי המועצה היו בדעה כי פינוייו של העותר נבע מהליך ההפקעה, ולא, כפי שאירע בפועל,  מכח סכסוך עם הבעלים הרשומים של המקרקעין.
10. גם לאחר שהייתה מודעת לנסיבות שהיית העותר במקרקעין, אישרה המועצה פעם נוספת הקצאת קרקע לעותר, זאת ביום ה-29.5.05 (פרוטוקול ישיבת המועצה - נספח ז' לכתב העתירה). מעיון בפרוטוקול עולה כי בישיבה זו הובאה לראשונה לידיעת המועצה  העובדה כי העותר אינו בעלי הקרקע, אלא החזיק בהם וזכויותיו במקום לא הובהרו עד תום. לנוכח מידע זה, הציע ראש העירייה לאשר את ההקצאה על " הצד המצפוני החברתי, סוציאלי....ולפנים משורת הדין". הצעתו התקבלה ברוב קולות.
11. ביום 29.11.05 קיימה המועצה דיון נוסף בעניינו של העותר, והחליטה להבהיר את החלטתה לעניין הקצאת הקרקע לאור דיווח על "בעיה" מצד אגף הנכסים, ולאשר את ההקצאה כפי שיימצא על ידי האגף  ( נספח יב' לכתב העתירה).
12. בהתאם להחלטה זו, בחן אגף הנכסים האפשרויות להקצות קרקע לעותר. בעקבות פניות של ב"כ העותר, כתבה אליו מנהלת אגף הנכסים ביום 23.4.06 ( נספח יד' לכתב העתירה) כי הניסיונות למציאת קרקע מתאימה עבורו לא צלחו:

"העירייה, באמצעות אגף הנכסים, מינהל שפ"ע ומינהל ההנדסה, פעלה ללא לאות לאיתור משבצת קרקע מתאימה להקצאתה למרשך,  מר בנימין חזי, בהתאם להחלטת מועצת העיר. משבצת קרקע מתאימה לא אותרה...בחינת הצעה לאישור דוכן בדרך של רוכלות מועברת לגורמים הרלבטים במינהל שפ"ע".

13. בעקבות פניות נוספות של העותר, חזרה מנהלת אגף הנכסים על העמדה כי לא אותרה משבצת קרקע מתאימה להקצאה (מכתב מיום 6.5.07 - נספח כ' לכתב העתירה):

"לא אותרה משבצת קרקע מתאימה ולכן פעלנו בעינינו לאפשר לו לפעול בדרך של רוכלות". 

14. דברים דומים נכתבו במכתב נוסף של מנהלת אגף הנכסים, מיום ה-24/6/07 ( נספח כב' לכתב העתירה):

"ברמה ראשונית אנו בודקים מיקום הקרקע, יעודה, מה קיים בסביבה, מה מקור הזכות של העירייה בקרקע וכיו"ב. העירייה אינה משופעת בקרקעות אותן ניתן להקצות לצורך בניית מזנון קבע. ע"פ הצעתו של ב"כ מרשך לשעבר החלה העירייה לפעול  בהליך של אישור עיסוק בדרך של רוכלות".